1. כעקרון, חוק הביטוח הלאומי משית חיוב בדמי ביטוח הן על בסיס פרסונאלי, קרי על תושבי ישראל[1] וכל עוד הם מוגדרים ככאלה, והן על יסוד טריטוריאלי, קרי על מי שאינו תושב ישראל אם הכנסתו הופקה בישראל[2]. משמע, תושב חוץ שמפיק את הכנסתו במדינת ישראל ומעסיקו הוא תושב ישראל, יהא חייב בתשלום דמי ביטוח לענף ביטוח אמהות, נפגעי עבודה ופשיטת רגל. החיוב בדמי ביטוח לאומי נובע מהזיקה של העובד הזר למדינת ישראל. מכאן עולה, כי עובד זר שמועסק על ידי תושב ישראל במדינת חוץ, אין מעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח עבורו, בשל העדר זיקה פרסונאלית וטריטוריאלית של העובד הזר למדינת ישראל. לעומת זאת, תושב ישראל שעובד במדינת חוץ, בין אם הוא מועסק על ידי תושב ישראל ובין אם על ידי תושב חוץ, בין אם הוא עובד או עובד עצמאי, יהא חייב בתשלום דמי ביטוח, זאת, בשל זיקתו הפרסונאלית למדינת ישראל. חובה זו מקימה לו גם זכות ליהנות מגמלאות שהמוסד נותן למבוטחים ומביטוח בריאות.
חשוב להדגיש, כי לא די בכך שהאדם יוגדר כ"תושב ישראל" מבחינה פורמאלית כדי שתקום לו זכות לגמלה אף אם הוא שילם דמי ביטוח, אלא הוא צריך להיות בעל זיקה למדינה לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה. להלן ייסקרו המצבים הבאים לגבי תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ.
2. עובד עצמאי שהכנסתו לפי הסעיפים 2(1) או 2(8) לפקודה
תושב ישראל שהוא עובד עצמאי, שהכנסתו מעסק או ממשלח יד הופקה בחו"ל, חייב בדמי ביטוח על הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיפים 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה, כאמור בסעיף 345(א) לחוק. כידוע, סעיף 2 לפקודה מטיל מס על הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל. על כן, הכנסתו של מבוטח עצמאי החייבת במס לפי סעיף 2(1) לפקודה חייבת גם בדמי ביטוח לאומי בין אם הופקה או נצמחה בישראל ובין אם הופקה או נצמחה מחוץ לישראל.
תקנה 20(ב) לתקנות ביטוח לאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 קובעת גם היא, כי מבוטח שהוא עובד עצמאי השוהה בחו"ל, שהיה זכאי לגמלת נפגעי עבודה אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחו"ל, ישלם דמי ביטוח, בעד כל תקופת שהותו בחו"ל, בשיעור מלא, מההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי לפי סעיף 345(א) לחוק. יחד עם זאת, צפוי כי תושב ישראל יחוב בדמי ביטוח על הכנסתו בחו"ל גם במדינה שבה הופקה ההכנסה, לכן יש לבדוק אם קיימת אמנה לביטוח סוציאלי שמסדירה עניין כפל החיוב בדמי ביטוח לאומי. הייתה קיימת אמנה למניעת כפל ביטוח לאומי, על פי רוב, יהא תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל, אולם הוא יהא חייב בתשלום ביטוח בריאות היות ואמנות לכפל דמי ביטוח אינן חלות על ביטוח בריאות ממלכתי. במקביל, הוא יהא חייב בתשלום דמי ביטוח לפי כללי המדינה שבה הוא הפיק את הכנסתו. לעומת זאת, מצב שבו לא נכרת הסכם למניעת כפל חיוב בדמי ביטוח, יהא על תושב ישראל לשלם דמי ביטוח גם במדינת ישראל כל עוד הוא נחשב לתושב ישראל.
דוגמא א': עובד עצמאי שיש לו הכנסות ממשלח יד בארץ ובחו"ל
הכנסותיו של מר פנחסי תושב ישראל, שהינו עובד עצמאי, בשנת המס 2010 היו כדלקמן: הכנסות מעריכת דין שהופקו בישראל בסך 200,000 ש"ח והכנסות מעריכת דין שהופקו בארצות הברית בסך 120,000 ש"ח. האם מר פנחסי חייב בדמי ביטוח על הכנסתו בדמי ביטוח על הכנסתו שהופקה בחו"ל?
פתרון: מר פנחסי יהא חייב על הכנסתו בדמי ביטוח על מלוא הכנסתו שהופקה בחו"ל לפי השיעורים החלים על עובד עצמאי עד ל"תקרה". אולם אם קיימת אמנה לביטוח סוציאלי בין המדינות והיא קובעת כי על הכנסתו שהופקה בחו"ל יושת דמי ביטוח לאומי של מדינת המקור, יהא מר פינחס חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בלבד במדינת ישראל. החיוב בדמי ביטוח יחול על פי סעיף 345 לחוק, בין אם שהה בחוץ לארץ פחות ממחצית השנה ובין אם לאו.
3. עובד שהכנסתו לפי סעיף 2(2) לפקודה
עובד תושב ישראל שמועסק בחו"ל ומעסיקו תושב ישראל
סעיף 76 לחוק קובע, כי עובד תושב ישראל שמועסק בחו"ל על ידי תושב ישראל, וחוזה העבודה נקשר בישראל, חייב בתשלום דמי הביטוח כאילו היה מועסק בישראל וחובת התשלום חלה על המעסיק. גם מצב שבו חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה, קמה חובה לשלם דמי ביטוח, וחובת התשלום חלה על המעסיק. כלומר, עובד תושב ישראל שמועסק בחו"ל על ידי תושב ישראל וחוזה העבודה נקשר בחו"ל, פטור מתשלום דמי ביטוח לענף נפגעי עבודה אם במקום העבודה בחו"ל הוא מבוטח מפני פגיעה בעבודה.
אולם, לעניין ביטוח נפגעי עבודה, סעיף 76(ב) לחוק קובע, כי עובד ששהה בחו"ל מעל לחמש שנים רצופות יהא פטור מדמי הביטוח בגין ענף נפגעי עבודה, אלא אם כן, התיר השר את ביטוחו בתקופת עבודתו בחו"ל שלאחר חמש השנים[3]. לא ניתן היתר כאמור, תחול תקנה 20(א) לתקנות המיוחדות, שלפיה העובד יהא חייב בתשלום דמי ביטוח על הכנסתו החייבת בדמי ביטוח לפי השיעורים החלים על מי שאינו עובד ומי שאינו עובד עצמאי. לעניין ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, תקנה 21 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 (להלן: התקנות המיוחדות) קובעת, כי הכנסתו של עובד בחו"ל תחושב לגבי תקופת עבודתו בחו"ל, לפי מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ולפי מלוא התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר, ובלבד שהחיוב לא יעלה על סכום התקרה החייבת בדמי ביטוח.
עובד תושב ישראל שמועסק בחו"ל אצל מעסיק שהינו תושב חוץ:
כאשר עובד תושב ישראל מועסק בחו"ל אצל מעסיק זר, יש להבחין בין מצב שבו קיימת אמנה לביטוח סוציאלי עם המדינה שבה הוא מועסק, לבין מצב שבו לא קיימת אמנה.
א. העסקה במדינה שאינה מדינת אמנה
לעניין סכום ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, תקנה 2 לתקנות המיוחדות קובעת, כי תושב ישראל שמעסיקו הוא תושב זר, ישלם דמי ביטוח על הכנסתו לפי סעיף 2(2) לפקודה. לא הייתה למבוטח הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, או שהכנסתו לא הגיעה לסכום המינימום, אזי דמי הביטוח ישולמו לפי הכנסת המינימום.
ב. העסקה במדינה שהיא מדינת אמנה
עובד המועסק במדינה שחתומה על אמנה למניעת כפל תשלום דמי ביטוח, יהא חייב בדמי ביטוח בריאות בלבד[4]. זאת, משום שהאמנות אינן חלות על דמי ביטוח בריאות אלא על דמי ביטוח לאומי בלבד. יש לציין, כי האמנות לביטוח סוציאלי שמדינת ישראל צד להן אינן זהות במהותן. כך שחלק מהאמנות עוסקות במניעת כפל תשלום דמי ביטוח ומקנות פטור מתשלום דמי ביטוח במדינת התושבות, כאשר חלק אחר מהאמנות מסדיר רק את זכויותיהם הסוציאליות של התושבים שעוברים מישראל למדינה אחרת. כך למשל, האמנה שנחתמה עם איטליה אינה מסדירה את עניין כפל תשלום דמי ביטוח לאומי, אלא רק הזכויות הסוציאליות של תושבי כל אחת מהמדינות.
דוגמא ב': עובד המועסק בחו"ל אצל מעביד ישראלי
יהושע, תושב ישראל, מועסק לתקופה של שנתיים בבנק הפועלים בניו-יורק, שהינו תושב ישראל, בהתאם לחוזה שנערך בישראל. לארה"ב אין אמנה למניעת כפל דמי ביטוח. יש להשיב על השאלות הבאות:
א. האם קיימת חבות בדמי ביטוח לאומי ועל מי היא מוטלת?
ג. כיצד היתה משתנה התשובה לשאלה (א) אילו יהושע היה נשלח לתקופה של 6 שנים?
ד. כיצד היתה משתנה התשובה לשאלה (א) אם המעסיק היה מעביד זר?
א. קיימת חבות בדמי ביטוח לאומי, בהתאם לסעיף 76(א) לחוק. משכך, לא תחול תקנה 20(א) לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 (להלן - ההוראות המיוחדות). חובת תשלום וניכוי מהעובד חלה על המעביד (בנק הפועלים) מכוח סעיף 342(ב) לחוק.
ב. אם חוזה העבודה נקשר בחוץ לארץ, ישנן האפשרויות הבאות:
ג. אילו החוזה היה ל-6 שנים התשובה היתה משתנה רק לגבי השנה השישית, שבה יש לנהוג לפי סעיף 76(ב) לחוק.
4. מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
תושב ישראל, השוהה בחו"ל במעמד של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי[5], שהכנסתו איננה לפי סעיף 2(1), 2(2) או 2(8) לפקודה, יתחייב בדמי ביטוח לאומי על הכנסתו מהמקורות האחרים המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, כאמור בסיפה של סעיף 345(א) לחוק ועד לתקרה הקבועה בחוק. לא הייתה למבוטח הכנסה מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה, או שהייתה לו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, אך אינו עומד במבחן שעות העבודה וגובה ההכנסה שבהגדרת "עובד עצמאי", יחוב בדמי ביטוח על הכנסת המינימום, או על הכנסתו בפועל, לפי הגבוה. באשר לפנסיונר תושב ישראל הנמצא בפרישה מוקדמת, דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות ינוכו על ידי משלם הפנסיה גם בהיותו בחו"ל, כאמור בתקנה 12א לתקנות המיוחדות.
נספח א': תרשים: תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ
• תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ
• עובד עצמאי
• עובד
מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
• לא קיימת אמנה
• קיימת אמנה
• מועסק אצל מעביד זר
• מועסק אצל מעביד ישראלי
• חייב בדמ"ב כאילו היה בישראל
(ס' 345(א) לח
חייב בדמ"ב כמו עובד עצמאי בישראל (ס' 345(א) לחוק ות' 20(ב) להוראות המיוחדות)
• קיימת אמנה
• לא קיימת אמנה
• יחולו דמ"ב על העובד וחובת התשלום על המעסיק
• לא יחוייב בדמ"ב אלא בדמי ביטוח בריאות בלבד
• מועסק מעל 5 שנים
• מועסק עד 5 שנים
• מועסק עד 6 חודשים
• מועסק מעל 6 חודשים
• פטור מדמ"ב נפגעי עבודה אלא אם כן התיר השר את ביטוחו
• חייב בדמ"ב מלאים כולל עבור נפגעי עבודה
• העובד חייב בדמ"ב כעובד בעד עצמו (בהתאם לת' 1(4) להוראות המיוחדות)
• ישלם דמ"ב כמו מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (בהתאם לת' 20(א) להוראות המיוחדות)
נספח ב': חקיקה הנוגעת לתושב ישראל השוהה בחוץ לארץ: סעיפים נבחרים בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995
(א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.
(ב) מבוטח כהגדרתו בסעיף 65(א)(1) [ביטוח ילדים] ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.
(ג) מבוטח לפי פרק ה' [נפגעי עבודה] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.
(ד) מבוטח לפי פרק ו' [נפגעי תאונות] ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.
(ז) מבוטח לפי פרק ט' [נכות] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.
(ח) מבוטח ביטוח סיעוד [פרק י'] ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.
(י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו".
תקנות נבחרות בתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971
"1. חובת תשלום דמי ביטוח על סוגים מסוימים של עובדים
על אף האמור בסעיף 342(ב) לחוק ישלם העובד בעצמו את דמי הביטוח אם הוא אחד מאלה:
(4) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל, אם מתקיים אחד מאלה:
(א) מקום מגוריו של המעביד אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים.
(ב) המעביד הוא ארגון בינלאומי הנהנה מחסינות מכוח אמנה בינלאומית שישראל צד לה.
(5) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, למעט עובד -
(א) שהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח על פי חוזה עם המוסד או על פי אמנה בינלאומית, או
(ב) שהמעביד משלם למעשה את דמי הביטוח גם באין חובה כאמור.
(ג) לעניין תקנה זו יחולו הוראות תקנות המקדמות בשינויים המחויבים.
(ד) מועדי תשלום דמי ביטוח על פי תקנה זו הם כאמור בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי העניין.
21. עובד בחוץ לארץ ועובד בכלי שיט או בכלי טיס
(ב) מועד תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 353 לחוק".
מאגר מידע מסטקס המכון למסים ויעוץ כלכלי
מאת: מנחם כהן, עו"ד (רו"ח), כלכלן ומוסמך למינהל עסקים - רולא ג'ובראן, משפטנית ויועצת מס
